לדלג לתוכן

אביגיל קובארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אביגיל קובארי
לידה 14 ביולי 1987 (בת 37)
תל אביב, ישראל
סוגה מועדפת מוזיקה: אינדי רוק
משחק: דרמה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2014
עיסוק זמרת, מוזיקאית, שחקנית קולנוע, שחקנית טלוויזיה
פרסים והוקרה השחקנית הראשית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אביגיל עטרה קובארי (נולדה ב-14 ביולי 1987) היא זמרת, מוזיקאית ושחקנית ישראלית. זוכת פרס השחקנית הראשית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים לשנת 2018 עבור הופעתה בסרט פרה אדומה.

קובארי נולדה בירושלים למשפחה דתית, הוריה יהודים ילידי ארצות הברית, דור שני לניצולי השואה.[1] היא האחות הקטנה מבין ארבעה ילדים והשלישית שיצאה בשאלה. בילדותה למדה באולפנה.[1] בבת מצווה שלה עלתה לתורה מול מניין נשים.[2] אמהּ, חנה לוינסקי קובארי, השפיעה עליה רבות: ״אמא שלי היא פמיניסטית בתוך הקהילה הדתית. להיות פמיניסטית דתייה, זה להתנגד כל הזמן לממסד שלך״.[3] לאחר שירותה הצבאי עברה לתל אביב כדי לעסוק במוזיקה.[4]

בסביבות 2013, לאחר שחזרה מטיול בהודו, החלה תהליך של יציאה בשאלה עליו אמרה: ״הרגשתי שהטיול רוקן את הדתיות שלי ממשמעות. אם גדלתי עם האמונה שאלוהים שלי הוא הקדוש ברוך הוא, והוא שווה ליהדות והכל זו מקשה אחת – פתאום התחלתי להרגיש שזו בעצם המצאה אנושית. מאז אני עוברת תהליך איטי מאוד.[2]״

קובארי בוגרת לימודי תואר ראשון באמנות והוראה ממכללת סמינר הקיבוצים ומטפלת באיור ודה, שיטה הוליסטית שמקורה בהודו.[2]

בתיכון שרה קובארי בלהקת הרוק הירושלמית 'השכן של הפולקע' שהקימו חברים שלה מבני עקיבא. הלהקה הצטרפה לפרויקט להקות צעירות של מרכז המוזיקה הירושלמי הצוללת הצהובה.[2] היא החלה ללמוד ברימון אך פרשה לאחר שנה וחצי,[2] בגיל 23, ובהמשך סיפרה ש״החינוך הכי חשוב שקיבלתי שם היה איך אני לא רוצה להישמע ואיך אני לא רוצה להיראות על במה״.[3] לאחר מכן השתתפה בסדנה לכתיבת שירים בהנחיית דן תורן ומאיר גולדברג.[1]

במהלך לימודיה ברימון הכירה את זיו זק ובשנת 2013 גיבשה סביבה להקה שכללה את מאור אלוש (בס וקולות), לירן פרידמן (גיטרות וקולות), איתי כפיר (תופים), זיו זק (עיבוד, הפקה וגיטרה חשמלית) וקובארי על תקן סולנית, כותבת שירים ומלחינה.[5]

בשנת 2014 הוציאה את אלבום הבכורה שלה, "דת בית אלוהים אהבה".

בשנת 2016 יצא אלבומה השני, ״פיל שמן".

בשנת 2018 יצא אלבומה השלישי, ״בת זקונים״, שהופק בתמיכת פרס לעידוד יצירה מטעם אקו"ם.[6] האלבום אשר נכתב במהלך מסע רגלי באירופה, בעקבות פרידה, זכה לביקורות אוהדות בתקשורת[7][8] ובמסגרתו הופקו קליפים לשירים "פסים צהובים"[9] ו"איילות".[10] במהלך השנה השתתפה הלהקה בפסטיבל אינדינגב; בן שלו כתב על ההופעה כי ״יש אצל קובארי פער מעניין בין טקסטים שנכנסים באומץ לפינות היותר מחוספסות של הנפש לבין הבעה ווקאלית נקייה וצלולה. היא לא צריכה לצרוח כדי להיות נוקבת, ויש באישיות היצירתית והבימתית שלה, לצד הרגישות, גם יסוד ממזרי וחופשי.[11]״

בשנת 2019 הופיעה במסגרת פסטיבל "יערות מנשה" לצד אסף אמדורסקי, גיל בר הדס, אלה רונן, יעל קראוס ואחרים.[12]

קובארי הייתה שותפה בפרויקט "מנגינות לשעת חרום" שיזמו המוזיקאיות עדי שחם ונומקה (נועם סדן), וכלל שירים שנכתבו במהלך סגר הקורונה הראשון בשנת 2020.[13]

בינואר 2021 יצא אלבומה הרביעי "אחת מתוך אחת".

ב-26 ביוני 2022 יצא אלבומה החמישי "זהב אדום".

מבצעת את שיר הנושא של סדרת הנוער מיוחדת - "בית".

בשנת 2016 הופיעה קובארי לראשונה בתוכנית הטלוויזיה אורי ואלה בכיכובם של שלמה בראבא ודינה סנדרסון.[4] הבמאי יובל שפרמן פגש את קובארי כשמילצרה בבית קפה ולאחר מכן הזמין אותה לאודישן.[2] היא שיחקה את זוהר, סטודנטית לאמנות וחברתה הטובה של אלה, המזמינה אותה להתגורר איתה ועם אורי בביתם. בפרק מס' 6 היא שרה דואט ביחד עם אורי (בראבא); השיר ״נשבעתי לחזור אליך״ נכתב על ידי גל תורן שגם השתתף בסדרה בתפקיד אורח.[14]

בשנת 2017 הפיקה סרט סטודנטים קצר בשם ״סימונה ועדן״.

בשנת 2018 כיכבה בסרט פרה אדומה לצד גל תורן ומורן רוזנבלט. היא שיחקה את בני, נערה דתייה בת 17 שמתגוררת עם אביה (תורן) בהתנחלות בסילואן ומתאהבת ביעל (רוזנבלט), בת שירות לאומי. קובארי זכתה על הופעתה בסרט בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים.[15] במהלך אותה שנה, השתתפה קובארי בסרט גאולה המספר את סיפורו של מנחם (משה פולקנפליק) אלמן חרדי ואב לגאולה, ילדה חולת סרטן בת 6 (אמילי גרנין); היא משחקת את שרהל'ה, בת השכנים שמסייעת לו כבייביסיטר.[16]

בשנת 2019 השתתפה בתפקיד ראשי בסדרה "מתיר עגונות" לצד אביב אלוש. התוכנית משודרת בערוץ כאן 11. לקראת עליית הסדרה לאוויר, יצא השיר "גלה נא" בביצוע אלוש וקובארי. אלוש כתב והלחין את השיר, שלווה בקליפ עם סצנות מתוך הסדרה.[17]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובארי בזוגיות עם הצלם אהוד איתן ומתגוררת בתל אביב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אביגיל קובארי בוויקישיתוף

ראיונות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 נטע עמית, "יש מרחק מיקרוסקופי בין סיפוק לחיפוש": אביגיל קובארי שרה את האוטוביוגרפיה שלה, באתר פוליטיקלי קוראת, ‏22 בינואר 2019
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הדס בשן, ‏לא רוצה לשחק את תפקיד הכוסית על הבר, באתר ‏מאקו‏, 19 בינואר 2017
  3. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד בן שלו, אביגיל קובארי מתאהבת בכל מה שזז, באתר הארץ, 25 במרץ 2014
  4. ^ 1 2 הכירו את אביגיל קובארי – זוהר ב"אורי ואלה", באתר HOT Magazine (ארכיון)
  5. ^ Our Story, פייסבוק, ‏8 במאי 2018
  6. ^ איתמר זהר, שיר השנה - לגברים בלבד, באתר הארץ, 26 באפריל 2018
  7. ^ טל אורן, יאיר בריל, תתחדשו: עשרה אלבומים שכדאי לקנות לראש השנה 2018, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2018
  8. ^ דנית צמית, לשרוף את אמריקה ולהתאהב בפריז: קליפים חדשים, באתר ynet, 13 באוגוסט 2018
  9. ^ קובארי // פסים צהובים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:26)
  10. ^ קובארי // איילות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:06)
  11. ^ אתר למנויים בלבד בן שלו, אינדינגב 2018: פסטיבל מחובר, מגיב, מעורב וביקורתי, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2018
  12. ^ פסטיבל יערות מנשה, 2019
  13. ^ יעקב בר-און, ‏"פסק זמן": נומקה ועדי שחם עם אלבום פרי תקופת הקורונה, באתר מעריב אונליין, 22 ביוני 2020
  14. ^ נשבעתי לחזור אליך - אורי ואלה - בביצוע שלמה בראבא ואביגיל קובארי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:25)
  15. ^ פסטיבל הקולנוע ירושלים 2018 גאה להכריז על הזוכים, באתר פסטיבל הקולנוע ירושלים, ‏2018
  16. ^ שמוליק דובדבני, ביקורת סרט - "גאולה": מצאנו את השחקן הכי משמעותי בקולנוע הישראלי, באתר ynet, 24 בדצמבר 2018
  17. ^ אביב אלוש ואביגיל קובארי – הגלה נא, באתר ‏מאקו‏, 29 באוקטובר 2019